צלילי שירת "שאו שערים ראשיכם" הדהדו השבוע ברחבי עמק דותן, כאשר המונים ליוו את ספר התורה החדש בדרכו לבית המדרש של הישיבה הקדם-צבאית החדשה. בדיוק חודש לאחר שעלו לקרקע 22 המשפחות החלוצות שייסדו את היישוב עמק דותן, הצטרפו אליהן עשרות תלמידי ישיבה בראשות הרב חיים ברוך. המעמד, שהפך לאירוע מכונן עבור ההתיישבות בצפון השומרון, שילב בין קביעת עובדות בשטח לבין חיבור מעמיק לשורשים ההיסטוריים של החבל.
תורה, חלוציות וביטחון בלב השומרון
האירוע המרגש ריכז אליו אישי ציבור, רבנים וראשי ההתיישבות, בהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. בדברים שנשא במקום הדגיש השר בן גביר את המשמעות האסטרטגית והאקטיבית של המהלך: "במקום שבו עקרו יישובים לפני 21 שנה - אנחנו מקימים יישובים ומכניסים ספר תורה. מול הטרור, התשובה שלנו היא עוצמה, התיישבות ומשילות". השר הוסיף ופרט את מעטפת הביטחון המוקמת במרחב: "אנחנו מחזקים את ההתיישבות לא רק במילים אלא במעשים: הקמנו תחנות ונקודות כיבוי רבות ביישובים החדשים, הקמנו מעל 1,000 כיתות כוננות, חימשנו מאות אלפי אזרחים - ועוד היד נטויה".
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, העניק למהלך הקשר רחב יותר של תיקון היסטורי ובנייה ארוכת טווח. "הכנסת ספר תורה לבית המדרש בעמק דותן היא תמונה שמספרת את כל הסיפור. במקום שבו ניסו לפני 21 שנה לעקור יישובים יהודיים, אנחנו לא רק חוזרים - אנחנו בונים כאן עתיד חדש", אמר דגן. הוא ציין כי "ספר תורה, בית מדרש ומשפחות חלוצות הם הביטוי העמוק ביותר לכך שההתיישבות בצפון השומרון חיה, צומחת ונבנית מחדש".
עבור ראש הישיבה, הרב חיים ברוך - המוביל מוסדות קדם-צבאיים גם בברוכין, בלוד ובטבריה - העלייה לקרקע נושאת עמה מסר של אחדות וחיבור פנימי. "הגענו לכאן למרכז צפון השומרון, להחזיר את כל התורה לעמק דותן, לצעוק בקול גדול 'את אחי אנוכי מבקש', קריאתו של יוסף", אמר הרב ברוך. בדבריו עמד על החשיבות הציבורית של המהלך בעת הזו: "הקריאה הזו מקבלת משנה תוקף בייחוד בתקופה הזו, ובאתגרים המיוחדים שאנו הולכים לקראתם בחברה הישראלית - את אחינו אנחנו מבקשים".
מתוכנית ההתנתקות ל"תוכנית ההתחברות"
הקמת היישוב עמק דותן והעלייה של הישיבה הקדם-צבאית אינן מהלך מבודד, אלא חלק ממהלך מתוכנן ונרחב. זהו היישוב השמיני שמקימה מועצת שומרון בתוך פחות משנה, והיישוב החדש הראשון שמוקם במרחב צפון השומרון מאז פינוי ארבעת היישובים - חומש, שא-נור, גנים וכדים - במסגרת תוכנית ההתנתקות. המהלך יצא לפועל כחלק מ"תוכנית ההתחברות" שמובילה מועצת שומרון בשיתוף תנועת "אמנה", בהובלת זאב חבר (זמביש), וכשנה לאחר החלטת הקבינט שקודמה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר בצלאל סמוטריץ'.
התוכנית הכוללת מציבה יעד של הקמת 19 יישובים חדשים בצפון השומרון, במטרה לשנות מן היסוד את המציאות הגיאוגרפית והביטחונית באזור. התשתיות הראשונות במקום הונחו במאמץ מרוכז בשבועות האחרונים, כאשר לצד מבני המגורים של המשפחות והמכינה, שוקדים במשרד החינוך על תכנון מוסדות הלימוד. סמנכ"ל משרד החינוך, יגאל צרפתי, עמד מקרוב על צרכי המקום בסיור שקדם לעלייה לקרקע, והדגיש את מחויבות המדינה למתן מענה חינוכי מלא לכל קהילה חדשה הנבנית בשומרון.
רצף היסטורי מקראי וביטחוני במרכז הארץ
הבחירה במיקום היישוב בעמק דותן נושאת עמה מטען היסטורי וסמלי כבד משקל. האזור מזוהה במסורת היהודית עם עמק דותן המקראי ובור יוסף, המקום שבו נפגשו אחי יוסף ושם החלה הדרמה המקראית של מכירתו. לצד המורשת התנ"כית, המרחב חקוק בזיכרון הלאומי המודרני כזירת קרב עקובה מדם במלחמת ששת הימים. בקרב עמק דותן לחמה חטיבה 45 לבלימת השריון הירדני, קרב שהפך לאחד מסמלי הגבורה של המלחמה והונצח בשירה הידוע של דליה רביקוביץ'.
השילוב בין עומק היסטורי, התיישבות חלוצית ומוסד תורני-צבאי מסמן את תחילתו של עידן חדש בצפון השומרון. כפי שציין יוסי דגן, השאיפה אינה מסתכמת ביישוב נקודתי, אלא בהפיכת עמק דותן למרכז אורגני, מוניציפלי וביטחוני שישרת אלפי תושבים בעתיד. החזרת הנוכחות היהודית הבונה למרחב זה לא רק שמתקנת את עוול העקירה משנת 2005, אלא מבטיחה את עומקה האסטרטגי והביטחוני של מדינת ישראל בלב הארץ.